מעשה בארנק

September 26, 2016

 

 

הארי פוטר לא תמיד מבין, או מסמפט במיוחד, את הדמויות המתפקדות כהורים בחייו: דמבלדור ומורים ומנטורים נוספים. ככל שהוא מתבגר הוא לומד שהם פעלו לטובתו גם כשהיה נראה לו אחרת. חלק ממה שהם עושים לטובתו הוא שהם לא מהנדסים לו את החוויות כדי למנע כשלון או כדי שיחווה הצלחה, אלא מאפשרים לו להתמודד עם תוצאות מעשיו.


בואו ננסה ללמוד מזה משהו לגבי ההורות שלנו : הנקודה היא לקחת אחריות על התגובות שלי, ולא להכניס את עצמי לסיפור של הילד שלי.

 

לא מזמן, אחד הבנים שלי יצא למכולת עם רשימה קצרה וכסף מזומן. לאחר זמן מה הוא חזר הביתה בלי הארנק. הוא לא ידע איך זה קרה ויצא לחפש אך חזר שוב, מבלי למצוא את הארנק. 

 

בשלב הזה האזעקה אצלי בראש התחילה לצפצף...למה הוא לא נזהר? איזה חסר אחריות! והראש כבר עושה חישוב מהיר כמה כוסות קפה או ארטיקים יכולתי לקנות עם הסכום שאבד. ובעיקר: מה אני עושה עכשיו? האם טעיתי בכך ששלחתי אותו? 
ואז הצלחתי לנשום עמוק ולהתאפס על עצמי, וכך זה התפתח:


אני: מה אתה מציע שנעשה? 

 

הוא: תבואי לעזור לי לחפש?
[שאלתי את עצמי בתוך הראש - מתאים לי? כן, בסדר לי.]

 

אני: כן, בא נצא

 

אחיו הצעיר ראה שיוצאים עם אמא אז הוא מיד הצטרף גם. יצאנו.

 

חזרנו למכולת, חיפשנו ליד המדפים, שאלנו בקופה... אף אחד לא ראה את הארנק. בדרך הביתה מישהי בחנות סמוכה זיהתה אותו מהתמונה ברב-קו, ניגשה ושאלה: "אתה מחפש ארנק?"
איזה חיוך עלה על פניו!

 

יותר מששמחתי לקבל בחזרה את הכסף, שמחתי שהתנהגתי כמו שאני באמת רוצה, ולא תמיד מצליחה. אבל הנה – הפעם הצלחתי! הזכרתי לעצמי שהמטרה שלשמה שלחתי אותו הייתה לא רק להשלים את מה שחסר במכולת אלא לאפשר לו להיות תורם ופועל למען המשפחה. את זה הוא עדיין יכול לעשות גם אם לא בדרך הכי פשוטה. הראיתי לו שאפשר, ואף צריך, להתמודד עם פאשלות בלי לאבד את העשתונות.

 

ביום אחר, אם לא היה לי זמן לכך, גם הייתי יכולה לענות: "הייתי רוצה לבוא אבל אני לא פנויה לזה עכשיו. בא נחשוב יחד איך תחפש לבד" או כל תשובה אחרת מתוך נאמנות למטרה העיקרית שלי - לחנך אותו לאחריות.

 

ובאמת לא עברו יומיים מאז המקרה והיינו ביחד בקניות בסופר. לרגע התרחקתי ואחרי שתי דקות חזרתי למקום ולא מצאתי את הבנים. אל דאגה, תוך כמה דקות התאחדנו. הפעם הייתי יותר לחוצה ופחות נינוחה, והגבתי די בעצבים. אח"כ נרגענו וגם ניתחנו יחד את מה שקרה ו"הפקנו לקחים".

 

היחסים בינינו לא נבחנים מרגע לרגע וממצב למצב. שום "טעות" מצידי לא מערערת את היחסים בינינו. הם סמוכים ובטוחים שאני אמא שלהם לתמיד גם אם הם לא תמיד מבינים אותי. ואני יודעת שלצד ההצלחות הפשוטות, גם מהתקלות הם יכולים ללמוד ולצמוח.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

The Hero's Journey

September 26, 2016

1/1
Please reload

Recent Posts

September 26, 2016

September 26, 2016

September 26, 2016

September 26, 2016

Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now